העברת זכויות במקרקעין במתנה אל בת מאביו הרשום כעוסק לצורך מע"מ

1. הערעור הוא לפי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 )להלן: חוק מע"מ( על
החלטת המשיב בהשגה שהוגשה על-ידי המערער, לפיה לא היה מקום להוציא לו שומה, בגין
העברת דירה לבתו במתנה.

המחלוקת המתעוררת בתיק זה היא, מהם למעשה המאפיינים שיש בהם להצביע על פעילות
כנושאת אופי עסקי, במובחן מהעברה במישור הפרטי. השאלה הממוקדת יותר מתייחסת להעברת
זכויות במקרקעין במתנה מאב לבתו, כאשר האב, לפחות בחלק מהתקופה הרלוונטית רשום
כעוסק לצורך מע"מ, הרוכש מקרקעין ובונה דירות לצורך מכירתן.

2. על-פי הסכמה דיונית, הוגשו תצהירים ומסמכים רלוונטיים, מבלי שהמצהירים נחקרו
בבית המשפט, ומבלי שמי מבעלי הדין יודה בתוכנם של תצהירי בעל הדין שכנגד )ראה החלטה
מיום 13/10/02(. המערער הגיש תצהיר ראשון )להלן: התצהיר הראשון( ולאחר, שהוגש תצהיר
מטעם המשיב, הוסיף והגיש תצהיר משלים )להלן: התצהיר המשלים(.